לימודי ליבה כ״גזירת שמד״

עו"ד עדי שי

(*) עו"ד עדי שי, מומחית במשפט חוקתי ויו"ר הועד המנהל בעמותת 'יסוד

לאחרונה ערכנו, עמותת 'יסוד', הפועלת לקידום חינוך לדמוקרטיה וזכויות יסוד בשיתוף מרכז רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן כנס בנושא "חינוך לדמוקרטיה וזכויות יסוד". באחד המושבים שעסקו בזכות החוקתית לחינוך ובלימודי לליבה השתתף ח״כ משה ארבל מש״ס ודיבר על תפיסה בציבור החרדי לפיה פתיחת שערי מוסדות החינוך החרדיים ללימודי ליבה משמעה, בעיני הציבור החרדי, אובדן הצביון הקהילתי הייחודי לו.

המשוואה הזו שנוצרה בקשר עם לימודי הליבה היא משוואה הרסנית לחברה הישראלית. הרסנית משום שבקרב הציבור החרדי היא נתפסת כאיום על צביון קהילתי של ציבור החרד ממילא לאורחותיו, ובקרב הציבור הלא חרדי, לימודי ליבה הם תנאי בל יעבור להשתתפות בנטל התמ"ג והמס – והנה לנו – מסלול וודאי לבידול וקיטוב חברתי.

אנחנו, כחברה ישראלית, מפספסים.

יצרנו יחדיו, מגזר חרדי ושאינו חרדי, משוואה מסוכנת בנוגע ללימודי ליבה, משום שבמקום לגבש הסכמות משותפות, שיחקנו לידי הנהגה חרדית שמרנית. כי במקום לדבר על ״מהם לימודי ליבה״ ועל הצורך להרחיב מעבר למדעים, אנגלית מתמטיקה ללימודי דמוקרטיה ואזרחות – התווכחנו על חד פעמי ושתייה ממותקת.

אנחנו מפספסים גם כאשר אנחנו מתווכחים על הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים במקום לדבר על שירות קהילתי או שירות אזרחי. על החובה לשאת בנטל משותף בין אם הוא בטחוני, בריאותי, חינוכי או צורך קהילתי חיוני אחר – מה שאמנם לא ייתר אך יצמצם מהותית את עומק אי השוויון ויוריד את הלהבות.

אנחנו מפספסים גם בחינוך לדמוקרטיה. חשבנו שברור מאליו שכולנו יודעים מהי דמוקרטיה והזנחנו את לימודי האזרחות. לא חינכנו לערכים דמוקרטים ולראייה אבדנו ערכים יסודיים שלא היו ושאינם פוליטיים. איבדנו את היכולת לקיים הסכמות, לנהל חברה ומדינה ואיבדנו גם את הכלים לנהל את אי ההסכמות.

בחיים האמיתיים הפספוס הזה משמעו שחופש ביטוי הוא חסר רסן גם כשמדובר בהסתה וגזענות. שכבודו של אחד גובר גם כשמדובר בהשפלת האחר. זה אומר שפרטיות היא מרחב פרוץ וחשוף לפגיעה, למשל ברשת. זה אומר שהרוב קובע וזהו – בלי גבולות, בלי איזון, בלי מיעוט להתחשב בו ובלי זכויות פרט. וזה גם אומר - שפחות בטוח והרבה פחות כיף ללכת ברחוב, לקנות בסופר, לשלוח את הילדים לגן ולביה״ס. לקראת הכנס ערכנו סקר מיוחד לבחינת עמדות הציבור בנושא דמוקרטיה וזכויות יסוד. מצאנו שרוב מוחלט של 94%  מהציבור חושב שחשוב שמדינת ישראל תישאר דמוקרטית. שכח מי שהשכחה נוחה עבורו - אך בבג"צ רובינשטיין שבו נטען כי הענקת הפטור מלימודי ליבה פוגעת בזכויות החוקתיות לכבוד האדם ולחופש - בחר בג״צ להיות חכם יותר מצודק, ולא קבל את העתירה אך לא עשה זאת מבלי שציין את ההכרח ללמד ערכי דמוקרטיה. ערכים שתפקידם להקנות עקרונות לחיים הדמוקרטיים במדינה שבה הם חיים, על מנת שיגדלו להיות אזרחים סובלניים ושומרי חוק, המסוגלים ליטול חלק בהליך הפוליטי ולתרום לשיפור אופייה הדמוקרטי של המדינה. עמותת יסוד, כדרכן של עמותות, קמה על רקע צורך חברתי ודאגה, מימין ומשמאל. נטלנו על עצמנו תפקיד של מדינה, תפקיד של הטמעת מיומנויות הקרויות בלשון משרד החינוך – מיומנויות המאה ה- 21 בהתאם לתכנים של דמוקרטיה וזכויות יסוד. הסוגיות שבמחלוקת הפכו לשבר. שלוש מהן הובאו לעיל ולא בדרך של הצעת פתרון. אלא על מנת להמחיש את עומקו של הקרע כאשר המהות לובשת כסות אלימה, כאשר שכחנו את ערכי היסוד ואשר אותם באנו להשיב - מוסמכות על דרכי השיח, כלים לנהל הסכמה ומחלוקת, עקרונות יסוד לניהול חברה משותפת. נשמח לקחת צעד לאחור, כאשר המדינה תבחר למלא את התפקיד הזה.