עו"ד עדי שי

את מחיר הכאוס שהיום נקרא קורונה ובימים שבשגרה נקרא חדלות שלטונית משלמים כולנו, משלמים ראשונים וביתר שאת, אלה שבהעדר גישה למערכות משפט, תקשורת או זכות לבחור, קולם לא נשמע - הילדים, קול שלצידו חובה מוסרית ומשפטית שינתן לו משקל בהחלטות והליכים המשפיעים על ילדים. הקורונה היא עדות לסוגיות קריטיות, כמו זכויות ילדים, סוגיות שאינן זוכות לתכנון ראוי, הסדרה ומדיניות ארוכת טווח, סוגיות אגב שמרביתן חוצות ימין ושמאל.

להבדיל מהרבה מדינות מערביות כמו בריטניה, קנדה, צרפת ושבדיה ועוד, אין בישראל גוף סטטוטורי שתפקידו להבטיח שתמומשנה זכויות ילדי ושיובאו שיקולי זכויות הילד בהחלטות שלטוניות. ב- 8.12.2014 אמנם עברה בישראל בקריאה ראשונה בלבד הצעת חוק נציבות זכויות הילד, אולם מלבד העובדה שההצעה נותרה בשנת 2014, מדובר בהצעה צרה ובעלת סמכויות ייעוץ בלבד בתחומים מצומצמים מדי.

מטרת 'נציבות זכויות הילד' יהא לקדם, להבטיח לאכוף ולפקח על זכויות ילדים, לגבש מדיניות ממשלתית בינ-משרדית אחידה וברורה אשר במרכזה טובת הילד, ליזום ולהשפיע על תהליכי חקיקה, לקדם את זכותם של ילדים להשתתף בהליכי קבלת החלטות שיש בהן כדי להשפיע על חייהם, לברר תלונה או להעלות נושא בפני מקבלי החלטות וגופי ביצוע ואף לשתף פעולה עם גופים לא ממשלתיים הפועלים היום.

על הנציבות להיות גוף סטטוטורי עצמאי, בעלת תקצוב וסמכויות משמעותיות ואשר מעמדה אינו תלוי בשר כזה או אחר ואשר חבריה נבחרים על פי קריטריונים קשיחים של השכלה ונסיון משמעותי רלוונטי ומתמנים לתקופות כהונה של מספר שנים. יתרונה חשוב שיהא בראייה על משרדית, בגיבוש מדיניות כללית המותאמת ומוטמעת בכל משרד לתחומיו, תיאום על שגם יביא ליעילות בהקצאת תקציבים ומשאבים.

הקמת נציבות זכויות הילד יכולה להעניק משמעות חדשה ומעצימה לשיח בנושא זכויות ילדים וטובת הילד כשיקולים שיש להביא בחשבון בבואנו להכריע, כמדינה, כגוף מטעמה, כחברה. חקיקה דומה במהותה, שתפקידה העלאת מודעות והאצת עשיה משפטית, חברתית וחינוכית עשתה זו בתחומים חשובים נוספים כמו נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה, נציבות שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לקידום מעמד האישה. הילדים של היום, יודעים יותר, מעורבים יותר, חשופים מדי וזו זכותם וחובתנו שישמע קולם בקרב רשויות ושינתן לו מענה ראוי מתוך הבנה שלחשוב איתם זה הרבה יותר מכבד מאשר לחשוב במקומם.