עו"ד עדי שי

בימים אלה עתיד להיות מוכרע עתידה של החקלאות הישראלית. במהלך בזק במסגרת חוק ההסדרים שלא לומר חוק "המסדרים", מבקש האוצר ליישם מדיניות לביטול מכסים והגבלות על תוצרת חקלאית ולהמירם במתן תמיכה ישירה לחקלאים.

העדר חשיבה ותכנון ארוכי טווח הם לאקונה ידועה אך אם בחר האוצר לנקוט בצעדים שתכליתם הפחתת יוקר המחיה, ישנם חלופות טובות בהרבה מאשר פגיעה בכושר הייצור העצמי של תוצרת חקלאית והעמדת המשק בסכנת מחסור במוצרי בסיס כמו חיטה, עגבניות או ביצים.

יאמרו תומכי הגלובליציה שכך פעל גם ה- OECD ואכן הצדק עימם אולם פרט משמעותי אחד מבדיל את המשק הישראלי ממדינות אירופה והוא שגבולותינו הם גבולות עוינים ותלות במדינות השכנות לנו, אינה אפשרות אחראית, אינה אפשרות כלל.

גם ברקע הויכוח שבין סוציאליזם לקפטיליזם על מידת התערבותה של מדינה בחיים הכלכליים אשר קיים כבר מסוף המאה ה-19 ישנו קונצזנוס בדבר חובת המדינה להבטיח את צרכיו החיוניים של הפרט וביניהם – את בטחון המזון.  למה ועד כמה קריטי הדבר? בוא נזכר לרגע במפלס הלחץ הציבורי כאשר מתגנב צל צילו של חשש למחסור בעגבניות או בביצים, חשש שדועך שניה אחר שמלאו מדפי הסופר והמקרר ונוכל גם לדבר על משבר הקורונה העולמי שביצר כל מדינה בצרכיה שלה בלבד ושוב, כמו תמיד, פספסנו הזדמנות לדבר על העיקר - העדר התלות ועצמאות המשק התלויה בהקשר זה בענף החקלאות.

ענף החקלאות הוא ענף עתיר הישגים שתרומתו למשק ולחברה הישראלית אינם נאמדים רק בשורת הרווח ועלות. חקלאות היא משאב חיוני לאומי. חקלאות ועיבוד חקלאי משמעם שמירה על גבולות, חיזוק הפריפריה וקו התפר, הבטחת קיומם של מרחבים ירוקים בעלי תועלות סביבתיות בהיבטים של רווחת הציבור ובריאותו, איכות הפנאי וההגנה על מקורות המים, הקרקע, החי והצומח.

בדיוני כנסת וממשלה מוצאים עצמם החקלאים קו ההגנה האחרון על המשאב הלאומי הזה תוך כרסום בלי פוסק במעמדם וביקורת ציבורית נוקבת. מעמדם כבר שחוק ממילא ועול הייבוא המאסיבי כבר גרם להורדת מספר החקלאים הפעילים ב- 30% בתוך שנים בודדות ובמעל – 60% במהלך 30 השנים האחרונות, כאשר היום, נמצאים מרביתם בעשור השישי לחייהם.

 כאשר מדברים על 'חקלאים' ולא על 'חקלאות', קל יותר לקצץ, קל יותר לבקר ולהאשים. כעורכת דין המתמחה בכתיבת חקיקה, נחשפתי להעדר עוגן חוקי למעמדה של החקלאות ולחיוניותה של החקלאות לקיומו של משק עצמאי, משק שאינו תלוי באחר לקיום אספקת תוצרת חקלאית סדירה, כשיר למלא אחר המשימות והאתגרים המשתנים. באחריותם של מקבלי ההחלטות לתקן החסר ולהבטיח חקלאות יציבה ובטחון תזונתי לתושבי המדינה, לשמר את תמורותיה הנוספות של החקלאות כגון בתחומי התיישבות, גבולות וסביבה, לעודד וליזום חדשנות טכנולוגית לצד מחקר ופיתוח ועוד.

הצעת 'חוק החקלאות' כבר מונחת על שולחנה של הכנסת. קידומה של ההצעה יכול להוות תחילת הסדרה, דקלרציה מהותית שממנה יגזרו חקיקה ייעודית, חקיקת משנה, תוכניות מדיניות ארוכות טווח ופרקטיקות שתעגנה את חשיבותה של החקלאות ואף תסייענה לענף להגיע אל פסגות חדשות, לרבות שמירה על מעמדה של ישראל בחזית הטכנולוגיה החקלאית העולמית, תאפשרנה כניסת כוח עבודה צעיר לחקלאות וכן שמירה על ערכי תרבות, נוף וסביבה התלויים בקשר שבין אדם לאדמתו. פרקטיקות משפטיות וביצועיות שיבססו את מעמדה של החקלאות, שיסייעו לנושאים בנטל החיוני הזה וישמרו על כולנו מפני מחטפי בזק של ממשלה בתחום החקלאות.