עו"ד יגאל דנינו

עובדת שפוטרה שלא כדין עקב הריונה זכאית לפיצוי מהמעסיק. מהו שיעור הפיצוי המגיע לה?

חוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדת בהריון ללא היתר (בסייגים מסוימים). החוק קובע כי הפרת איסור זה ע"י המעסיק תזכה את העובדת בפיצויים מיוחדים בשיעור של 150% מהשכר שהיה מגיע לה בגין "התקופה המזכה", כלומר החל ממועד הפיטורים ועד למועד החוקי לסיום יחסי העבודה או לחזרת העובדת לעבודה. במקרים שהגיעו לבתי הדין לעבודה התעוררה השאלה האם שיעור הפיצוי הקבוע בחוק חוסם את העובדת מלתבוע פיצויים נוספים.

בפסיקה שקדמה לחוק היה נהוג לפסוק במקרים מעין אלו פיצוי בשיעור של 100% מהשכר, המשקף את הנזק הממוני-ממשי שנגרם לעובדת[1]. האם החוק שהגדיל את שיעור הפיצוי ל – 150% מהשכר התכוון לכלול בכך גם את עילות הפיצוי האחרות?

בפסק דין שניתן בחודש אוגוסט 2013[2] נקבע כי הוראת החוק המעניקה לעובדת הרה שפוטרה שלא כדין, פיצוי בשיעור 150% איננה שוללת מהעובדת את זכותה לתבוע פיצוי בעד נזקים אחרים, כגון פיצוי מיוחד בגין פיטורים ללא היתר הממונה על חוק עבודת נשים, הפסד הזכות לפיצויי פיטורים, אובדן הזכות לדמי לידה וגם פיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש).

בית הדין לעבודה קבע כי תכליתו של סעיף הפיצוי בחוק עבודת נשים הינה ליצור הרתעה חינוכית של המעסיקים באמצעות פיצוי "אזרחי-עונשי", ומכאן שראוי לפרש את סעיף הפיצוי בהרחבה.
יודגש כי הפיצוי האמור יבוא בנוסף לפיצויי פיטורים, במידה והעובדת זכאית להם, וכן ליתר זכויות העבודה במידה והופרו.

בהקשר זה נוסיף, כי האיסור על פיטורי אישה מעוברת ללא היתר חל גם במקרה בו המעסיק לא ידע על הריונה במועד מתן הודעת הפיטורים, אולם נודע לו על כך לאחר מכן. במקרה כזה, חובה על המעסיק להמשיך להעסיק את העובדת והוא רשאי לפנות לממונה על חוק עבודת נשים בבקשה להתיר את פיטוריה. לא ניתן לפטר עובדת בהריון ולאחר מכן לפנות לממונה בתקווה שיינתן תוקף רטרואקטיבי לפיטורים. צעד כזה הינו בלתי חוקי והעובדת תהיה זכאית לקבל סעד של פיצויים כאמור מעלה.     

ראה למשל, ע"ע 1353/02 אפלבוים נ' הולצמן
עלח (ת"א) 180-12-10 דמלאו נ' חברת גני אסתר ואח'