עו"ד יגאל דנינו

תשלום היטל

החוק[1] מחייב מעסיק לשלם למס הכנסה היטל על שכרו של עובד זר. האם היטל זה חל גם על פליטים מבקשי מקלט, כגון אריתראים וסודנים? ע"פ פסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א[2], התשובה לכך חיובית.

חוק ההיטל קובע כי חובת תשלום ההיטל חלה על המעסיק, כלומר לא ניתן לנכות את ההיטל, במישרין או בעקיפין, מהעובד. מטרת ההיטל היא לייקר את העסקת העובד הזר, ובכך להגן במידת מה על העובד הישראלי.

עם זאת, בית המשפט  השאיר למעסיקים אפשרות להשתחרר מחובת תשלום ההיטל, וזאת במקרה שבו יוכיחו כי העובד הוא "תושב ישראל".  כלומר על המעסיק להוכיח כי "מרכז חייו בישראל". לעניין זה קיימת חזקה שלפיה שהייה העובד 183 ימים בישראל בשנת המס הופכת אותו לתושב לצרכי מס. כמו כן, קיימים מבחנים נוספים בהם נבחנים ההקשרים החברתיים והכלכליים שיש בהם כדי ללמד שמרכז חייו של העובד הוא בישראל. מדובר במבחנים מורכבים בהם נבחנת זיקתו של העובד לישראל בהיבטים רבים (מבחן מירב הזיקות). בין היתר יש לבחון את מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו הגרעינית, מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים החשובים שלו; פעילותו במסגרת ארגונים שונים,  קשרים חברתיים וכיו"ב.

מי משלם וכמה?

החוק קובע שורת מקרים שבהם לא חלה חובת תשלום היטל על העובד הזר. למשל, עובדים פלסטינים, אזרחי מדינה שכנה שיוצאים ונכנסים בכל יום (למשל אזרחי ירדן), עובד זר העוסק בטיפול סיעודי, עובדים בענף החקלאות (שיעור ההיטל ירד לאפס החל מפברואר 2016) עיתונאי וספורטאי חוץ, עובד זר שמשולם לו שכר כפול או יותר מהשכר הממוצע במשק ועוד. מעסיקיהם של אלה פטורים מחובת תשלום היטל (להרחבה ראו סעיף 44(א) לחוק). 
החוק קובע היטל בשיעור של 20%, ואולם בחלקם קיימים שיעורי היטל מופחתים, כגון  ענף המסעדות האתניות, ענף התעשייה וענף הבניין – גובה ההיטל בהם הוא 15%.

נקודות זיכוי במס

באותו פסק דין נקבע, כי הפליטים זכאים לקבל נקודות זיכוי למס הכנסה, שכן העסקתם בישראל מותרת ע"פ הדין וע"פ פסיקת בג"צ. מדובר בהטבה אישית לנישום, והפליטים זכאים ליהנות ממנה.

[1] חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו – 2004), תשס"ג – 2003.
[2] עמ (ת"א) 8339-01-15 כלי ניקה.י. בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5.